תנ"ך על הפרק - מיכה ה - חומת אנך

תנ"ך על הפרק

מיכה ה

537 / 929
היום

הפרק

וְאַתָּ֞ה בֵּֽית־לֶ֣חֶם אֶפְרָ֗תָה צָעִיר֙ לִֽהְיוֹת֙ בְּאַלְפֵ֣י יְהוּדָ֔ה מִמְּךָ֙ לִ֣י יֵצֵ֔א לִֽהְי֥וֹת מוֹשֵׁ֖ל בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וּמוֹצָאֹתָ֥יו מִקֶּ֖דֶם מִימֵ֥י עוֹלָֽם׃לָכֵ֣ן יִתְּנֵ֔ם עַד־עֵ֥ת יוֹלֵדָ֖ה יָלָ֑דָה וְיֶ֣תֶר אֶחָ֔יו יְשׁוּב֖וּן עַל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃וְעָמַ֗ד וְרָעָה֙ בְּעֹ֣ז יְהוָ֔ה בִּגְא֕וֹן שֵׁ֖ם יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֑יו וְיָשָׁ֕בוּ כִּֽי־עַתָּ֥ה יִגְדַּ֖ל עַד־אַפְסֵי־אָֽרֶץ׃וְהָיָ֥ה זֶ֖ה שָׁל֑וֹם אַשּׁ֣וּר ׀ כִּֽי־יָב֣וֹא בְאַרְצֵ֗נוּ וְכִ֤י יִדְרֹךְ֙ בְּאַרְמְנֹתֵ֔ינוּ וַהֲקֵמֹ֤נוּ עָלָיו֙ שִׁבְעָ֣ה רֹעִ֔ים וּשְׁמֹנָ֖ה נְסִיכֵ֥י אָדָֽם׃וְרָע֞וּ אֶת־אֶ֤רֶץ אַשּׁוּר֙ בַּחֶ֔רֶב וְאֶת־אֶ֥רֶץ נִמְרֹ֖ד בִּפְתָחֶ֑יהָ וְהִצִּיל֙ מֵֽאַשּׁ֔וּר כִּֽי־יָב֣וֹא בְאַרְצֵ֔נוּ וְכִ֥י יִדְרֹ֖ךְ בִּגְבוּלֵֽנוּ׃וְהָיָ֣ה ׀ שְׁאֵרִ֣ית יַעֲקֹ֗ב בְּקֶ֙רֶב֙ עַמִּ֣ים רַבִּ֔ים כְּטַל֙ מֵאֵ֣ת יְהוָ֔ה כִּרְבִיבִ֖ים עֲלֵי־עֵ֑שֶׂב אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יְקַוֶּה֙ לְאִ֔ישׁ וְלֹ֥א יְיַחֵ֖ל לִבְנֵ֥י אָדָֽם׃וְהָיָה֩ שְׁאֵרִ֨ית יַעֲקֹ֜ב בַּגּוֹיִ֗ם בְּקֶ֙רֶב֙ עַמִּ֣ים רַבִּ֔ים כְּאַרְיֵה֙ בְּבַהֲמ֣וֹת יַ֔עַר כִּכְפִ֖יר בְּעֶדְרֵי צֹ֑אן אֲשֶׁ֧ר אִם עָבַ֛ר וְרָמַ֥ס וְטָרַ֖ף וְאֵ֥ין מַצִּֽיל׃תָּרֹ֥ם יָדְךָ֖ עַל־צָרֶ֑יךָ וְכָל־אֹיְבֶ֖יךָ יִכָּרֵֽתוּ׃וְהָיָ֤ה בַיּוֹם־הַהוּא֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה וְהִכְרַתִּ֥י סוּסֶ֖יךָ מִקִּרְבֶּ֑ךָ וְהַאֲבַדְתִּ֖י מַרְכְּבֹתֶֽיךָ׃וְהִכְרַתִּ֖י עָרֵ֣י אַרְצֶ֑ךָ וְהָרַסְתִּ֖י כָּל־מִבְצָרֶֽיךָ׃וְהִכְרַתִּ֥י כְשָׁפִ֖ים מִיָּדֶ֑ךָ וּֽמְעוֹנְנִ֖ים לֹ֥א יִֽהְיוּ־לָֽךְ׃וְהִכְרַתִּ֧י פְסִילֶ֛יךָ וּמַצֵּבוֹתֶ֖יךָ מִקִּרְבֶּ֑ךָ וְלֹֽא־תִשְׁתַּחֲוֶ֥ה ע֖וֹד לְמַעֲשֵׂ֥ה יָדֶֽיךָ׃וְנָתַשְׁתִּ֥י אֲשֵׁירֶ֖יךָ מִקִּרְבֶּ֑ךָ וְהִשְׁמַדְתִּ֖י עָרֶֽיךָ׃וְעָשִׂ֜יתִי בְּאַ֧ף וּבְחֵמָ֛ה נָקָ֖ם אֶת־הַגּוֹיִ֑ם אֲשֶׁ֖ר לֹ֥א שָׁמֵֽעוּ׃

מאמרים על הפרק

מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

מאת: ,
ואתה בית לחם אפרתה צעיר להיות באלפי יהודה ממך לי יצא להיות מושל בישראל וכו'. פירש רש"י ז"ל ואתה בית לחם אפרתה שיצא דוד משם וכו' ראוי היית להיות צעיר במשפחות יהודה מפני פסולת רות המואביה שבך ממך לי יצא משיח בן דוד וכן הוא אומר אבן מאסו הבונים עכ"ל ולפי מ"ש המקובלים דרות גלגול תמר א"ש סיפיה דקרא ומוצאתיו מקדם מימי עולם דהגם דרות נראית מואביה היא תמר ומשם יצא דוד המלך ע"ה וז"ש ממך לי יצא לי יצא רמז שאמרתי כי ראיתי בבניו לי מלך ומשם יבא המשיח ומוצאתיו מקדם שרות היא תמר אשת יהודה מקדם מימי עולם ואפשר דקאמר ומוצאתיו לשון רבים דאם לומר על מלך המשיח דאין לחוש על רות הול"ל ומוצאו מקדם. ואפשר דרמז דאין לדבר ג"כ מענין בת שבע דאויבי דוד הע"ה היו מערערים וממנה יצאו מלכי בית דוד והמשיח לזה רמז ומוצאתיו לשון רבים בין על רות בין על ב"ש מקדם מימי עולם כמ"ש גורי האר"י ז"ל דבת שבע חוה וכתב הרמ"ע ז"ל בלקוטים כ"י אח"ת מצלעותי"ו גימטריא ראויה לו בת שבע לדוד עכ"ד וזה אפשר שרמז דוד הע"ה כי אני לצלע נכון רמז כי בפ' אחת מצלעותיו שם נרמז דראויה בת שבע לדוד. ועם כל זה ומכאובי נגדי שבא בעקיפין והיה ח"ה וז"ש לך לבדך חטאתי אבל בגוף הדבר זאת היתה לי. וזה רמז בהך קרא ומוצאתיו מקדם מימי עולם דגם ב"ש היא חוה וראויה לדוד הע"ה: והיה שארית יעקב בקרב עמים רבים כטל וכו'. אפשר לפרש על הענוים על דרך מה שפירשו רז"ל לשאר עמו למי שמשים עצמו כשיריים. והנה כתב הרב החסיד בראשית חכמה ז"ל כי המתגאה מפריד ו' מן ה' ח"ו ובודאי כי העניו מיחדם דמרובה מדה טובה. גם כתב רבינו האר"י ז"ל דהעניו שם י"ה שומרו. וזה רמז והיה שארית תיבת והיה שם רמז ו"ה שמיחד עם י"ה והוא צירוף והיה שארית שהוא עניו ובזה יתקיים בקרב עמים רבים וכמשז"ל יהא רך כקנה שכל הרוחות אין מזיזות אותו ממקומו ויושפע עליו שפע עליון תדיר כטל מאת ה': והיה שארית יעקב בגוים וכו'. פירשו המפרשים במה שאמרו בזהר הקדוש דלעת"ל יחיו נבוכדנצר וסנחריב וכל צוררי ישראל ויבואו להלחם וישראל יהרגו כלם וז"ש והיה שארית יעקב בגוים באמצע הגוים הידועים שהצרו לישראל וינקמו מהם כאריה בבמות יער וכו' תרום ידך על צריך וכו':

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך